הודעת פתיחה


ברוכים הבאים לבלוג שלי,

מטרתו של בלוג זה היא לשתף אתכם בתובנות שרכשתי במהלך החיים בתחומים שונים. תובנות בנושא החיים שיפורם ושיפורו של העולם.
רוב המאמרים כתובים במבנה של תהליך לוגי. כלומר תהליך בו כל שלב מוביל לשלב הבא, ובצורה זו הוא מוביל את הקורא להבין את אותה התובנה שגיליתי.
אציין מראש שרכישת התובנות המוכלות במאמרים דורשת קריאה סבלנית וחשיבה רבה.
חלק מהמאמרים יופיעו בספר שאני מתכוון לכתוב בעתיד, לכן אשמח לקבל מכם שאלות והערות בונות שיסייעו לי לשפר את המאמרים, להפוך אותם לקריאים ומובנים יותר וכמובן, אם לדעתכם טעיתי במשהו, אשמח לשמוע.

אני מאחל לכם קריאה מהנה, מעניינת ומרחיבת אופקים...

יום שלישי, 7 בספטמבר 2021

מהי המטרה הסופית של החיים?


מהי המטרה האולטימטיבית (סופית) של החיים? האם יש כזה דבר?

לכולנו יש המון מטרות בחיים. אחד רוצה להיות עשיר, אחר רוצה בריאות, מישהו רוצה אהבה, הגשמה עצמית וכו'. האם ישנה מטרה בסיסית אחת שמניעה את כל שאר המטרות והפעולות שלנו, ושלשמה בעצם אנו פועלים? מטרה שהיא זהה עבור כל בני האדם?

במאמר זה נענה על שאלה זו.

חלק 1: המטרה הסופית של החיים

ובכן, כשאנו שואלים מהי המטרה הסופית של החיים, עלינו קודם להגדיר את גבולות הגזרה. החיים, כפי שאנו מכירים אותם כוללים גם בעלי חיים וצמחים, אבל אני, כרגע יכול לענות רק על שאלה זו רק עבור האדם.
יתרה מכך חשוב להבין מאיזה מאיזו נקודת מבט אנו שואלים שאלה זו. למשל ניתן לשאול מהי מטרת חיי האדם עבור היקום, ואז מישהו יוכל להגיד שאין כזו מטרה כי ליקום אין מטרה ובני האדם נוצרו באופן מקרי. או שמישהו אחר יטען שליקום כן יש מטרה ובני האדם הם חלק חשוב בהתפתחות שלו. בשני המקרים, לי אין את היכולת לדעת מה נכון.

עם זאת, אם אנו שואלים מהי מטרת החיים הסופית עבור האדם עצמו, אנו בהחלט יכולים למצוא תשובה.

ובכן, כדי למצוא את התשובה לכך, עלינו להתבונן בכל המטרות שיש לנו בחיינו, בין אם גדולות או קטנות, מודעות או לא מודעות, ולשאול את עצמנו מדוע אנחנו רוצים להשיג את אותן המטרות.
כשאני מתייחס למטרות לא מודעות למעשה אני מתייחס גם לכל הפעולות שלנו, כולל הפעולות הקטנות ביותר. אם אני מחטט באף, אפילו אם אני עושה זאת באופן אוטומטי או לא מודע, אני עושה זאת כי יש לי הדחף לעשות זאת. משהו מציק לי באף ויש בי רצון שההצקה הזו תיפסק. זוהי מטרה.

בואו נסתכל על מגוון דוגמאות למטרות, בהתאם למה שהגדרתי קודם: 

להיות עשיר, לשרוד, למצוא אהבה, לאכול, להתקלח, לקרוא ספר, לחטט באף וכדומה...

נניח שאנחנו שואפים להיות עשירים. נשאל את עצמנו מדוע אנו רוצים להיות עשירים? יתכן שנגיד שזה כי אנחנו לא רוצים לדאוג לגבי כסף. במקרה זה נוכל להבין שהמטרה "להיות עשיר", היא בעצם כלי שבא לשרת מטרה אחרת: "לא לדאוג לגבי כסף".

אדם אחר עשוי להגיד שהוא רוצה להיות עשיר כי כך הוא יוכל לקנות את כל מה שהוא רוצה. עבורו, העושר בא לשרת מטרה אחרת, של יכולת קנייה.

יתכן אפילו ששתי התשובות נכונות עבורנו, ואז במקרה הזה המטרה של להיות עשיר היא בעצם כלי להגשמת שתי מטרות משנה אחרות, אך, עבור המשך החקירה, נצטרך לבחור אחת מהן.

אז אמרנו שאנו רוצים להיות עשירים כדי לא לדאוג לגבי כסף. נשאל את עצמנו למה אנחנו לא רוצים לדאוג לגבי כסף? אולי נגיד בגלל שאנחנו רוצים לשרוד?
נוכל להמשיך ולשאול:
שאלה: אוקיי, אבל למה אתה רוצה לשרוד?
תשובה: כי אם אני לא אשרוד אני אמות. אני לא רוצה למות.
שאלה: אבל למה אתה לא רוצה למות? 

זוהי כבר שאלה יותר עדינה, והיא דורשת שנהיה מסוגלים לראות שכל רצון, כל דחף שלנו, הוא במהותו רגש או תחושה. למשל רגש של פחד או תחושה של כאב.

יתכן שתענו שאינכם רוצים למות, כיוון שאתם פוחדים שהמוות יכאב, או שאולי המחשבה שאני אחדל להתקיים כואבת לי. הכאב הראשון הוא פיסי והכאב השני הוא רגשי.

הכאב הפיזי והרגשי אינם זהים. בדרך כלל כדי לתאר כאב רגשי אני משתמש במילה "סבל", אבל במאמר זה אתייחס אל שתיהן כאחד כי לצורך השאלה שלנו, מהי מטרת החיים האולטימטיבית, שניהם משחקים את אותו התפקיד.

ניתן לנסות להתקדם ולשאול את עצמנו, מדוע איננו רוצים שיכאב לנו, אך ממה שאני גיליתי, בנקודה זו נתחיל להסתובב במעגלים. למשל נגיד שאיננו רוצים שיכאב לנו כי איננו רוצים לסבול, אך זה בעצם אותו הדבר.

בואו ניקח עוד דוגמא:

ש: למה אתה רוצה להתקלח?
ת: כי אני לא רוצה להיות מלוכלך.
ש: למה אתה לא רוצה להיות מלוכלך?
ת: כי אני לא רוצה לסבול מהריח, מתחושת הדביקות, וכי אנשים יתרחקו ממני.
ש: למה אתה לא רוצה שאנשים יתרחקו ממך?
ת: כי אז אני אהיה בודד.
ש: למה אינך רוצה להיות בודד?
ב: אם אני אהיה בודד אני אסבול מבדידות. 

אז אתם רואים. בכול הדוגמאות הללו מצאנו שהמניע הבסיסי, המטרה הבסיסית היא להימנע מכאב וסבל. אפילו כשאנו מחטטים באף אנו עושים זאת כי משהו מציק לנו באף, כלומר גורם לנו לסבול, ואנו רוצים להפסיק זאת.


אז האם בעצם כל דבר שאנו עושים אנו עושים אותו כדי להימנע מסבל?

התשובה היא לא. להימנע מסבל הוא רק חצי מהמשוואה.

בואו נחזור לדוגמא הקודמת:

אני רוצה להיות עשיר?
ש: למה?
ת: כי אז אוכל לקנות את כל מה שאני רוצה.
ש: למה אתה רוצה להיות מסוגל לקנות את כל מה שאתה רוצה?
ת: כי יש כל כך הרבה דברים מדהימים, שאם יהיה לי אותם אני ארגיש טוב.

או עוד דוגמא: אני רוצה למצוא אהבה.
ש: למה?
ת: כי אז יהיה לי מישהו לחלוק איתו את חיי, שיהיה לו איכפת ממני ושלי יהיה אכפת ממנו.
ש: ולמה אתה רוצה זאת?
ת: כי זה יעשה אותי מאושר.
ש: למה אתה רוצה להיות מאושר?
ת: כי להיות מאושר זה פשוט מרגיש טוב.

הנה, שוב הגענו לנקודה בה התשובה מתחילה להיות מעגלית. להרגיש טוב ולהיות מאושר הם למעשה אותה המוטיבציה.

אז אנו רואים שכל המטרות שלנו, כל המוטיבציות שלנו, בסופו של דבר מונעות מלפחות אחד משני דחפים:
הרצון להימנע מסבל (פיסי או רגשי) או הרצון להנות (בין אם בצורה פיסית או רגשית).

אני קורא למצב בו אנו נהנים ולא סובלים – אושר.

 בסופו של דבר, מה שאנו באמת מחפשים זה להיות מאושרים  

האושר היא המטרה האולטימטיבית של כל בני האדם. זוהי המטרה הסופית של כל הרצונות והפעולות שלנו. למעשה זוהי ככל הנראה גם המטרה האולטימטיבית של כל היצורים ברי החישה.


בנקודה זו יתכן ותאמרו: רגע, האם אנשים לא יכולים לעשות דברים שלא נובעים מתוך צורך לצמצם סבל או להגדיל הנאה?
האם אין אנשים יכולים לעשות את הדבר שהם פשוט חושבים שהוא הדבר ה"נכון" או ה"מוסרי" לעשות? האם הם לא יכולים לעשות משהו רק כי הם חושבים שהוא "מועיל"?
אם אדם מסכן את חייו ונכנס לבניין בוער כדי להציל אדם אחר שנלכד שם, איך ניתן להגיד שהוא עושה זאת כי הוא מחפש להיות מאושר?

כדי להבין זאת עלינו לרדת מעט יותר לעומק ולהסביר כמה דברים נוספים שיוכלו לעזור לנו להבין סיטואציות מורכבות יותר.

1. קודם כל חשוב לא להתבלבל בגלל המילה "אושר". השימוש שאני עושה במילה אושר איננו זהה למשמעות היומיומית שלה. אני משתמש במילה אושר כדי לתאר תופעה מאוד ספציפית, ולאחד תחת מושג אחד את שני הכוחות המניעים הבסיסים שמצאנו קודם:
כח דחיה - אנחנו נדחים מכל חוויה שלילית או לא נעימה, כגון פחד, כיעור, עצב, גועל, סירחון וכו. את אלו כיניתי בקיצור סבל (פיסי ורגשי)
כח משיכה - אנחנו נמשכים לכל חוויה חיובית או נעימה, כגון שלווה, יופי, שמחה, אהבה, טעם טוב וכו'. את אלו כיניתי הנאה (פיסית ורגשית).
אז אל תתיחסו למילה אושר, אלא לתופעה שאני מנסה מנסה לתאר באמצעותה.

2. כשאנחנו עושים משהו שאנחנו חושבים שהוא "נכון" או "מוסרי" או "מועיל", אנחנו חווים רגש חיובי. הרגשת סיפוק מסוימת, הרגשת שלמות או מימוש. כשאיננו עושים את הדבר שאנו חושבים כ"נכון", "מוסרי" או "מועיל", אנו נחווה רגשות אשם או פספוס. יתכן ובמקרים בהם הרגש מאוד עדין, יהיה קשה להבחין בו, אך הוא נמצא שם.

3. נפש האדם איננה יחידה אחת בעלת רצון יחיד. היא מורכבת מחלקים רבים בעלי צרכים שונים העשויים להיות מנוגדים אחד לשני. חלק אחד רוצה ללמוד למבחן מתוך מחשבה על השגת מקצוע ופרנסה כדי לשרוד, וחלק אחר רק רוצה לצאת לבלות עם חברים. חלק אחד מונע מתוך דאגה לעצמי וחלק אחר מתוך אמפתיה לאחרים.
כשאנחנו מדברים על קבלת החלטות בהן יש התנגשות בין הצרכים של חלקים שונים בנו, עלינו להסתכל על מכלול החלקים ועל מה שהם מבקשים על מנת לצמצם את הסבל שהם חווים או להגדיל את ההנאה שלהם.
כשאדם בוחר לסכן את חייו כדי להציל אדם אחר זוהי בחירה בה משתתפים לפחות שני חלקים.
חלק אחד חושש לאבד את החיים. המחשבה הזו מעוררת פחד. פחד הוא סבל כי זו חוויה לא נעימה.
החלק השני חושש לחייו של האחר. גם המחשבה הזו מעוררת פחד וסבל.
כמו כן המחשבה לא לעזור לאחר במצוקה עשויה לעורר רגשות אשם ויסורי מצפון, כלומר סבל.
שני החלקים רוצים לצמצם את הסבל שהם חווים. שניהם רוצים להיות יותר מאושרים.
בשיקול הכללי, הבחירה שתצמצם יותר סבל או תביא יותר אושר, היא זו שנלקחת.
לכן גם אדם המוכן לסבול עבור האחר, עושה זאת כדי להגדיל את האושר שלו.


חלק 2: הטוב והרע המוחלטים המשותפים

במאמר נפרד על הטוב והרע (קישור), הסברתי שהטוב והרע הם תמיד יחסיים למטרה או לאינטרס אישי.
עובדה זו יוצרת לנו בעיה כיוון, שאם אין טוב ורע מוחלטים, כיצד ניתן לדבר על להפוך את העולם למקום טוב יותר. מי מחליט מה טוב ומה רע?
עם זאת זה לא סותר את העובדה שלרוב בני האדם יש אינטרסים משותפים, כמו לחיות בשלום, לחיות בשפע, למצוא אהבה וכדומה. כך שלא ניתן לדבר על טוב ורע מוחלטים אך כן ניתן לדבר על טוב ורע משותפים.

כעת מצאנו אפילו מכנה שמשותף לכל האנשים, לא רק לרובם. כולנו רוצים להיות מאושרים.

שאלה: האם אנו יכולים לומר שהאושר הוא הטוב המוחלט והסבל הוא הרע המוחלט?

תשובה: כן, אבל לא במובן הרגיל. האושר והסבל הם עדיין טוב ורע פרטיים. למשל, האושר של אדם אחד אינו בהכרח טוב עבור אדם אחר. לדוגמא, ייתכן שאדם מאושר יעורר קנאה באחרים. באותה מידה גם הסבל של אדם אחד אינו בהכרח רע עבור אדם אחר. למשל, אדם המחפש נקמה רואה בסבל של האדם בו הוא רוצה לנקום דבר טוב.

האושר והסבל הם הטוב והרע המוחלטים עבור כל אדם ואדם באופן אישי. אי לכך הם אינם הטוב והרע המוחלטים, אלא הטוב והרע המשותפים המוחלטים.

החיפוש אחר האושר הוא הטוב המשותף של כולנו. לכן, אם נגדיר שלעשות טוב, או להפוך את העולם למקום טוב יותר הוא לקדם את הטוב המשותף של כולנו, נוכל להגיע למסקנה הבאה:

 לעשות טוב זה לגרום לעצמנו ולאנשים אחרים להיות יותר מאושרים 

זה אומר שעלינו לבצע פעולות שבסופו של דבר יצמצמו סבל ויגדילו את השמחה וההנאה בעולם.

אבל עלינו להיזהר לא להסתכל על כך בצורה כל כך שטחית אם אנחנו באמת רוצים לעשות טוב. לפעמים סבל זמני מביא לאושר גדול יותר בהמשך והנאה זמנית עשויה להביא לסבל גדול יותר בהמשך.

למשל נניח שאני אדם מאוד לא נעים לבריות, ושמישהו אומר לי את האמת הזו בפנים. הוא אומר "אתה יודע, אתה אחד האנשים הכי לא נעימים שפגשתי". אמירה זו גורמת לי לסבול. האגו שלי נפגע. אבל יתכן שזה יוביל לכך שאני אכיר באמת זו ואשנה את הדרך בה אני מתייחס לאחרים. כתוצאה מכך אנשים יהיו יותר נחמדים אלי חזרה וירצו בקרבתי. הסבל הזמני הוביל לשמחה גדולה יותר.

בדיוק על אותו משקל הדרך להשיג אושר גדול יותר בחיים לא יכולה להגיע מלעשן סמים או לראות סרטים כל היום. העונג הזמני שפעולות אלו מסיבות לנו, לרוב מובילות בהמשך לתוצאות שגורמות לסבל הרבה יותר גרוע – ואני מניח שאין צורך לפרט.

לכן כדי לעשות טוב, בין אם עבור עצמנו ובין עם עבור אנשים אחרים, יש צורך בהבנה הרבה יותר שלמה של מהו האושר ומה מוביל לשם.


חשוב לציין שבמאמר זה נגעתי רק בקצהו של נושא האושר. זהו נושא הרבה יותר מורכב מכך, מכיוון שלאושר יש רמות שונות ואתן בקצרה מספר דוגמאות שיהוו קצת חומר למחשבה:

למשל, יתכן שחלקכם תהו מדוע אני מכניס את ההנאה הפיסית תחת המונח אושר? הרי בדרך כלל כשאנחנו מדברים על אושר, אנחנו לרוב מדברים על חוויה רגשית, כגון שמחה, התלהבות או אהבה ולא על הנאה פיסית כגון טעם טעים או סיפוק מיני.
ואכן, הסיפוק או הכאב שמביאים הגירויים הפיסיים הוא הרבה יותר שטחי וקצר טווח מהסיפוק או הסבל הרגשי, אך בתפקוד הבסיסי של כוח המניע אותנו להתרחק מחוויה לא נעימה ולהגביר חוויה נעימה הם זהים.
יתרה מכך, גם האושר הרגשי הוא זמני. למשל, אדם יכול לחוות סיפוק אדיר מגילוי תגלית מדעית חדשה, אך סיפוק זה יחזיק מעמד לזמן מוגבל. אחרי כמה חודשים היא כבר לא תהיה כה מרגשת.
ישנן רמות גבוהות יותר של אושר שהן פחות ופחות תלויות בגורמים חיצוניים. למעשה מדובר על מצב שהולך מעבר לסבל והנאה, אך לא מתוך מאבק בסבל או התנזרות מהנאה. בכל מקרה, אני לא ארחיב על כך כעת, כי לשם כך יש צורך במאמר נפרד בפני עצמו.

הדבר החשוב ביותר עבורי הוא שתזכרו ש:

 כל דבר שאתם עושים בחייכם, 
 אתם עושים אותו כי אתם רוצים להיות מאושרים 


גם אם אתם עושים משהו, שבאיזשהו מקום אתם מבינים שהוא יסב לכם סבל, כמו למשל, להטביע את עצמכם באלכוהול, אתם עושים זאת, כי יש בכם חלק שמרגיש שפעולה זו מסיבה לו הנאה או מפחיתה לו את הסבל, אפילו אם באופן רגעי. והחוכמה היא למצוא את הדברים שמביאים אושר ארוך טווח לכל החלקים של ההוויה שלנו, ולא אושר או הנאה רגעית ומקומית שבתורם מובילים לעוד סבל.

החשיבות של ההבנה שהמטרה הסופית היא האושר, היא בכך שהיא מאפשרת לנו לחסוך אינספור מרדפים אחרי מטרות שונות ואקראיות שנוצרו בחיינו, ולתכנן מסלול שיוביל אותנו הישר אל המטרה הסופית.

נוסף על כך, ההבנה שהמטרה הסופית הינה האושר, מאפשרת ליצור נקודות מוצא משותפת למחלוקות בנושאים פוליטיים, מדיניים וכלכליים. שאלות כגון איזו אידיאולוגיה פוליטית היא ה"נכונה", או איזו גישה כלכלית היא ה"טובה ביותר", הן שאלות שאין להן שום בסיס על פיו ניתן להגיע להחלטה או הסכמה.
ברגע שאנחנו מבינים שהמטרה הסופית של כולנו היא להיות מאושרים השאלות הללו הופכות ל: מהי הגישה או האידיאולוגיה שתיצור כמה שיותר אושר עבור כמה שיותר אנשים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לענות לשאלות ענייניות לגבי הדברים שכתבתי, וכן מאוד אשמח לקבל נקודות מבט בונות והערות עליהם, על מנת שאוכל להרחיב את נקודות המבט שלי.