מהי אמת?

אחד התחומים המרכזיים בהם עוסקים הפילוסופיה והמדע הוא גילוי האמת.

אבל מהי בעצם האמת?

ברמה הבסיסית ביותר ניתן לומר שהאמת היא תיאור של מה ש"ישנו". מה ש"קיים".

מה שקיים הוא אמיתי. מה שאיננו קיים איננו אמיתי.

למה שקיים אקרא בשם מציאות.

לדוגמא, אם תפוח קיים אז הטענה "תפוח קיים" היא אמת. אם דרקונים אינם קיימים, אז הטענה "דרקונים קיימים" אינה אמת.

אם תפוחים גדלים על עצים, אז תיאור של המציאות הטוען "תפוחים גדלים על עצים" הוא אמת, בעוד תיאור לפיו "תפוחים גדלים על סלעים" אינו אמת.

כפי שצייתי בסרטון "מהי תודעה", התופעות היחידות שיש לנו גישה ישירה אליהן הן חוויות.

אנו יכולים לומר בוודאות שתמונת התפוח שאנו רואים בתודעתנו קיימת, אך איננו יכולים לומר בוודאות מוחלטת שהתפוח קיים.

אם כן כיצד האמירה "תפוח קיים" יכולה להיות אמת?

ראשית נזכור, כפי שציינתי גם כן באותו סרטון, שמתוך העובדה שהתופעות היחידות שיש לנו גישה אליהן הן החוויות, לא ניתן להסיק שאין קיום לתופעות מחוץ לתודעה. למעשה ישנן עדויות חזקות התומכות בקיומן.

אי לכך נצא מנקודת הנחה שקיימות תופעות הנמצאות מחוץ לתודעה, כגון "תפוח".

למעשה המציאות היחידה שאנו מכירים, שאיננה תיאור אלא הדבר שלעצמו הן החוויות שלנו. 

למשל, כשאנו חווים כאב, חווית הכאב היא הדבר האמיתי. זהו אינו תיאור.

כמובן שאם ננסה לתאר תכונות מסוימות של הכאב במילים, כמו מיקום הכאב בגוף, הסיבה לכאב וכדומה, זה יהיה תיאור של הדבר ולא הדבר עצמו.

המציאות היא מוחלטת, היות והיא אחת.

האמת היא יחסית, כי היות והיא תיאור היא יכולה להיות מדויקת יותר, או מדוייקת פחות, ביחס למציאות.

התיאור "התפוח אדום" זוהי אמת. אך לא כל התפוח אדום. רק הקליפה שלו אדומה. לכן התיאור "קליפת התפוח אדומה" הינו מדויק יותר. הוא קרוב יותר לאמת המוחלטת.

הרעיון של "האמת המוחלטת", מתייחס לתיאור מדויק לחלוטין של המציאות.

תיאור מדויק לחלטין של המציאות, לפחות זו שמחוץ לתודעה, ככל הנראה, איננו אפשרי, כיוון שהתיאור במהותו הוא מציאות השונה מהמציאות שהוא מתאר.

למשל בתפוח עצמו אין צבע, טעם, או ריח. כל אלו הן חוויות המתקיימות בתודעה שלנו המשמשות אותנו כדי לתאר את התפוח, אך הן לא מתקיימות במהותו של התפוח עצמו. 

אי לכך ניתן להחליף את ההגדרה שהאמת היא תיאור נכון של המציאות, בהגדרה מדויקת יותר, לפיה האמת היא תיאור מדויק, יותר או פחות, של המציאות.

אבל מה זה אומר שתיאור הוא מדויק?

תיאור מדויק זה אומר תיאור שיש לו התאמה (קואורלציה) מסוימת לתכונות של תופעה כלשהי במציאות.

למשל.

טריטוריה גיאוגרפית היא מציאות, כלומר דבר בעל קיום.

מפה של אותה טריטוריה איננה הטריטוריה עצמה, אלא תיאור שלה.

נניח שהטריטוריה שלנו היא מדינה מסויימת, למשל קנדה, ונניח שהמפה שלנו היא מפה של צרפת. במקרה זה אין מתאם בין המפה לטריטוריה.

אי לכך להגיד שמפה זו היא מפת קנדה לא יהיה אמת, כיוון שאין מתאם בין המפה למציאות שהיא אמורה לתאר.

לעומת זאת, אם יש לנו מפה של קנדה, אז קיים מתאם בין המפה לטריטוריה.

למשל יחס המרחקים בין שני זוגות ערים במפה יהיה זהה ליחס בין המרחקים בין שני זוגות הערים במציאות.

אי לכך ניתן להגיד שהמפה הזו מתארת אמת.

אבל ברור לנו שתיאור זה איננו מדויק לחלוטין.

אמנם המפה מתארת בהתאמה גבוהה את היחסים בין שני זוגות ערים, אך המפה לא מתארת כלל וכלל טוב

את המרחקים בפועל. אם במפה שתי ערים נמצאות במרחק של ס"מ אחת מהשנייה, במציאות נגלה שהן מרוחקות קילומטר אחת מהשנייה.

אי לכך:

אמת היא תיאור בעל מתאם לתכונות של תופעה שיש לה קיום.

ככל שהמתאם רב יותר כך התיאור מדויק יותר.

יתכן ותגידו, אבל הרי מתאם גם יכול להיות שגוי. למשל ישנו מתאם מאוד גבוה בין מידת כף הרגל לבין היכולת לפתור תרגילים במתמטיקה. אבל הסיבה ליכולת לפתור תרגילים במתמטיקה איננה גודל כף הרגל, אלא הגיל. בדרך כלל מבוגרים יודעים חשבון יותר טוב מילדים, וללא קשר לכך למבוגרים גם יש כפות רגלים גדולות מלילדים.

ואכן אמת היא דבר יחסי. היא יכולה להיות פחות מדויקת ויכולה להיות יותר מדויקת.

להגיד: כפות רגלים גדולות גורמות לאנשים לפתור תרגילים במתמטיקה, היא אמירה בעלת מתאם נמוך לתופעה שנצפתה. זאת בגלל שהתיאור מתאר קשר סיבתי.

על כן אמיתותו של תיאור זה תהיה מאוד נמוכה.

לעומת זו האמירה "יש מתאם גבוה בין אורך כף הרגל לבין היכולת לפתור תרגילים במתמטיקה" תהיה יותר נכונה.

אמירה כגון, "יש מתאם של 81% בין אורך כף הרגל לבין היכולת לפתור תרגילי חשבון" עשויה להיות אפילו יותר מדויקת ולכן יותר נכונה.

נכון = אמת. לא נכון = שקר.

אנו יכולים להמשיך עוד ועוד לדייק את התיאור, ולכן את האמת המוכלת בו.

מה לגבי דברים שקיומם מופשט יותר?

למשל, מדינה אינה דבר פיסי. אם טענה כגון "צרפת נמצאת ביבשת אירופה" היא אמת, כיצד זה מתיישב עם הרעיון שאמת זה מה שקיים?

אכן למדינה אין קיום פיסי. מדינה היא רעיון. אך לרעיון יש קיום ממשי בתודעה של בני אדם.

אם לא היו נשארים בעולם אנשים היודעים מהי צרפת, צרפת הייתה נעלמת. הטריטוריה הגיאוגרפית הייתה נשארת, אך לא הייתה נשארת המדינה צרפת.

למעשה צרפת קיימת רק בגלל שיש מספר רב של אנשים שמאמינים ומסכימים שהיא קיימת.

המשפט "צרפת נמצאת ביבשת אירופה", מתואר בצורה מדוייקת יותר על ידי משפט כגון "אנשים רבים מחזיקים ברעיון שבאירופה קיימת טריטוריה ששמה צרפת".

כמובן שמה שמאפיין מדינה זה לא רק השם שלה והטריטוריה. זה סט של רעיונות המשותף על ידי קבוצה של אנשים. אנשים אלו מסכימים לזהות עצמם כ"צרפתים", מסכימים שהם שולטים על הטריטוריה ומסכימים לנהל מערכת יחסים המבוססת על המוסדות והחוקים של הישות לה הם קוראים "צרפת".

אגב, נניח אם יש אדם המחליט שבאירופה יש מדינה שקוראים לה וואקנדה.
מדוע הטענה צרפת נמצאת באירופה יותר אמיתית מהטענה "וואקנדה" נמצאת באירופה?
הרי שניהם אלו רק רעיונות שיצרו אנשים.

ובכן כזכור, האמת היא תיאור בעל מתאם לתופעה שיש לה קיום. הרעיון "צרפת נמצאת באירופה", הוא בעל מתאם מאוד גבוה לתופעה קיימת. היות ואמרנו שבמהותה צרפת היא רעיון הקיים בתודעתם של אנשים, לכן לרעיון "צרפת נמצאת באירופה" יש מתאם גבוה לרעיונות שונים שיש לאנשים רבים, המתארים את צרפת, את העם שלה, המוסדות שלה וכו'.

לעומת זה, לטיעון "וואקנדה נמצאת באירופה" יש מתאם מאוד נמוך למציאות. למעשה קיים רק רעיון אחד של איש אחד התואם טיעון זה.

מה לגבי אמיתות שהן תוצאה של היסק (דידוקציה) טהורה, כמו משפטים לוגיים או מתמטיים?

אמיתות מסוג זה דומות מאוד לאמיתות מופשטות (כמו בדוגמא של צרפת), רק שההבדל הוא שלא קיימת שום התייחסות למציאות חיצונית לתודעה, אלא רק למציאות שבתוך התודעה.

למשל אם נניח את המשפט הבא: "על העץ גדלים תפוחים מנחושת, ורק תפוחים מנחושת". אי לכך המשפט "על העץ גדל תפוח מזהב" יהיה שקר, והמשפט "על העץ לא גדל תפוח מזהב" יהיה אמת.

אבל אם אמרנו שהאמת היא תיאור של מציאות, אז איזו מציאות אנו מתארים? הרי העץ עליו גדלים תפוחי הנחושת אינו קיים.

למעשה מה שקיים הוא המחשבה "על העץ גדלים תפוחים מנחושת…".

מחשבה היא דבר מציאותי, אך היא מתקיימת, עד כמה שידוע לנו, רק בתוך התודעה.

התיאור "על העץ לא גדל תפוח זהב", מתאר את המציאות של מחשבה זו.

הדבר שחשוב להבין הוא שהמשפט "על העץ לא גדל תפוח זהב" הוא לא אמת "אוניברסלית". הוא אמת רק עבור מי שקרא את הפסקה הזו ונוצרה אצלו המחשבה "על העץ גדלים תפוחים מנחושת…"

אם לא היו נשארים בעולם אנשים שקראו את הפסקה הזו או זוכרים אותה, המשפט "על העץ לא גדל תפוח זהב" כבר לא יהיה אמת, כי המציאות שאותה הוא מתאר כבר לא תהיה קיימת.

עד כמה שזה נשמע מוזר, הדבר זהה גם עבור משפטים מתמטיים.

למתמטיקה אין קיום במציאות הפיסית. מתמטיקה היא תוצר טהור של המחשבה ועל כן הקיום שלה הוא רק בתודעה.

יתכן ותאמרו, אבל זה לא נכון, אפשר למצוא מתמטיקה בכל מקום. יש מתמטיקה בטבע, ניתן למצוא את סדרת פיבונאצ'י בעלי הפרחים, יש מתמטיקה בכל חוקי הפיסיקה.

את ההסבר לטענה זו אסביר בהרחבה במאמר נפרד העוסק בטבעה של המתמטיקה.

בינתיים רק אציין מבלי להסביר, שאם לא היו נשארים בעולם אנשים החושבים ש: 2=1+1 אז המשפט 4=2+2 לא היה אמת.

מה לגבי דברים שקרו בעבר או שיקרו בעתיד?

אחת התפישות הרווחות אודות העבר והעתיד היא שאין להם קיום. נאמר שהעבר אינו קיים יותר והעתיד טרם נוצר. שלמעשה העבר והעתיד הם בסך תיאורים שיוצרת המחשבה שלנו המבוססים על כך שיש לנו זכרון ודמיון.

למעשה אני מצדד בתפישה זו של הזמן. את הסיבה לכך תוכלו למצוא במאמר "טבעו של הזמן".

אבל אם העבר והעתיד אינם קיימים, כיצד הרעיון המוצג בפרק זה, לפיו "אמת הוא תיאור מה שקיים" מתיישבת עם טענות לגבי העבר והעתיד? איזו מציאות מתארות טענות אלו?

נסתכל על הטענה "מחר אלך לקניות".

לכאורה לא ניתן לומר עליה שהיא נכונה או שגויה, כיוון שרק כשהעתיד יהפוך להווה, כלומר לדבר שישנו, ניתן יהיה לומר בדיעבעד אם היא הייתה נכונה או לא.

לעומת זאת במקרה של טענות אודות העבר המצב הוא יותר מורכב.

למשל הטענה, "המלך ריצארד הראשון נולד בשנת 1157 לספירה הנוצרית", היא טענה שיכולה להיות אמת או שקר.

נניח והטענה היא אמת, כיצד ניתן להסביר אותה באמצעות הרעיון ש"אמת היא תאור של מה שיש", היות ושנת 1157 כבר איננה? אירוע הלידה של ריצארד הוא חסר קיום.

אינני מעוניין בשלב זה להכנס לעומק הפתרון, כיוון שזה ידרוש דיון שלם.

רק אומר בקצרה שבהנחה שהיקום דטרמיניסטי הבעיה הזו ניתנת לפיתרון, כיוון שביקום כזה המידע הן על העבר והן על העתיד קיים בכל רגע בהווה. זה אומר שהעבר חייב היה להיות כפי שהיה והעתיד קבוע מראש.

לכן משפטים כגון "מחר אלך לקניות" או "המלך ריצארד הראשון נולד בשנת 1157 לספירה הנוצרית" הם משפטי אמת/שקר בעלי תוקף מלא ברגע ההווה.