הודעת פתיחה


ברוכים הבאים לבלוג שלי,

מטרתו של בלוג זה היא לשתף אתכם בתובנות שרכשתי במהלך החיים בתחומים שונים. תובנות בנושא החיים שיפורם ושיפורו של העולם.
רוב המאמרים כתובים במבנה של תהליך לוגי. כלומר תהליך בו כל שלב מוביל לשלב הבא, ובצורה זו הוא מוביל את הקורא להבין את אותה התובנה שגיליתי.
אציין מראש שרכישת התובנות המוכלות במאמרים דורשת קריאה סבלנית וחשיבה רבה.
חלק מהמאמרים יופיעו בספר שאני מתכוון לכתוב בעתיד, לכן אשמח לקבל מכם שאלות והערות בונות שיסייעו לי לשפר את המאמרים, להפוך אותם לקריאים ומובנים יותר וכמובן, אם לדעתכם טעיתי במשהו, אשמח לשמוע.

אני מאחל לכם קריאה מהנה, מעניינת ומרחיבת אופקים...

יום ראשון, 12 באפריל 2015

העקרונות החשובים להצלחת מיזם חברתי

העקרונות החשובים להצלחת מיזם חברתי

פרויקט אגורה הינו דוגמה לפרויקט חברתי שהצליח והשיג את המטרה החברתית שהציב לעצמו. במאמר זה ברצוני להציג בפניכם את הנקודות העיקריות שאפשרו את הצלחת הפרויקט על מנת שתוכלו לישמן בפרויקט שלכם.

  1. התאמה

הדבר הראשון והחשוב ביותר שקובע האם פרויקט יצליח או לא הוא מי האנשים המקימים אותו ומה תכונותיהם. אין זה משנה הרבה אם אתם משופעים במשאבים כספיים או שאין לכם גרוש. ישנן הרבה דוגמאות של פרויקטים שהשקיעו בהם מליונים ולא יצא מהם כלום, ופרויקטים שהתחילו מכלום והיום הם ענקיים.
התכונה הראשונה והחשובה ביותר היא ההתאמה של הפרויקט לאדם שמריץ אותו. על הפרויקט להיות כזה שנובע מהלב של האדם שמקים אותו. כזה שהמחשבות על הגשמתו של מזרימות אדרנלין בגופו של היזם. לפני שהגיע אלי הרעיון להקים את פרויקט אגורה, הייתי אדם מאוד חסכן, שלא זורק דבר ותמיד מחפש שימושים לכל מיני דברים שאחרים זרקו. לכן, כשעלה במוחי הרעיון של פרויקט אגורה, הוא התאים לי ככפפה ליד. היתה לי מוטובציה טבעית, הנובעת מהאופי שלי, לרצות להקים את הפרויקט. יתרה מכך, היות שהכרתי בתוכי את הצורך לא לזרוק דברים שיש להם ערך, ידעתי שיש גם באחרים את אותו הצורך ולכן האמנתי לחלוטין שהפרויקט אפשרי, למרות שסביבי כולם אמרו לי שזה לא יצליח. גם שותפי ירון בן-עמי ניחן באותן תכונות אופי, ולפני שהכרנו הוא הקים קבוצת Freecycle (מיזם בעל קונספט דומה לפרויקט אגורה) בעיר מגוריו.

לכן השאלה הראשונה שהיזם צריך לשאול עצמו: האם הפרויקט הזה באמת מדבר אלי לעומק? האם זה באמת הדבר שהייתי רוצה להקדיש לו את חיי או לפחות חלק גדול מהם?
  1. הבנת הטוב
שאלה שלעיתים רבות מידי נתפסת כשולית, אך למעשה אין עקרונית ממנה כשמקימים מיזם חברתי היא:
האם המיזם שאני הולך להקים יעשה טוב?
קיימים כיום המון ארגונים ועמותות, עם הרבה כוונות טובות, שעושות נזק עצום. למשל ארגונים גדולים שמחלקים מזון לנזקקים, ובכך לא רק שלא פותרים את הבעיה שלהם, אלא אף מעמיקים את התלותיות והנזקקות שלהם באחרים. לא ארחיב בנושא זה כיוון שכתבתי על כך בהרחבה בבלוג שלי, בסדרת המאמרים "איך לעשות טוב".

על מנת שיעשה באמת טוב, על היזם החברתי לפתח ראייה והבנה רחבה של מושג הטוב ואיך להשיגו.

  1. מודל עסקי

כדי ליצור השפעה בקנה מידה רחב, כל פרויקט זקוק למשאבים. המשאב הגדול ביותר שיש לפרויקט הוא היזם. אם היזם יכול לעסוק בפרויקט רק בשעות הפנאי שלו הפרויקט לא יוכל לגדול. היזם צריך ליצור לעצמו מצב בו הוא יכול להקדיש את כל כולו לפרויקט, ובשביל זה הפרויקט צריך לפרנס את היזם. לשם כך, גם אם המיזם הוא חברתי, חשוב שיהיה לו מודל עסקי.
המודל העסקי של פרויקט אגורה, למשל, מבוסס כמעט כולו על פרסומות.
נכון שישנם הרבה מיזמים ללא מודל עסקי אשר מתבססים על תרומות, אך עובדה זו הופכת אותם לפחות ברי קיימא, ומציבה מגבלות שונות, אשר נובעות מכך שהם תלויים במקור חיצוני וולונטרי לשם קיומם.
לפעמים בשל התפישות המוסריות שנטעו בנו, אנו מרגישים לא נעים להתפרנס ממיזם שמטרתו לעזור לעולם. אם אנו באמת רוצים לעזור לעולם עלינו להיפטר מתפישות אלו.

אם אנו רוצים שיהיה שינוי בעולם, העולם צריך לתת יותר לאלו שנותנים לו יותר.

  1. צמיחה הדרגתית

בגדול ישנן שתי אסטרטגיות צמיחה. הראשונה, המאוד מוכרת מעולם ההיי-טק והיזמות היא אסטרטגיה של השקעה גדולה בהתחלה (על ידי הון עצמי, משקיע, הלוואה וכדומה) במטרה לפרוץ כמה שיותר מהר לשוק. לפי הסטטיסטיקה, תשעה מתוך עשרה מיזמים נכשלים, ולכן אסטרטגית ההשקעה הגדולה יכולה להיות מאוד מסוכנת. לדעתי זו אסטרטגיה המתאימה רק למי שכבר עשה מיזם זהה או דומה בעבר ומעוניין לשכפל אותו, ולכן הוא יודע למה לצפות מראש. ליזם המתחיל, אפילו למחושב ביותר, אין מושג עם מה הוא הולך להתמודד בדרך להגשמת המיזם, מהסיבה הפשוטה שמעולם לא עשה זאת.
לכן במקרה זה אני ממליץ על אסטרטגיית הצמיחה ההדרגתית.
בפרויקט אגורה לא השקענו מעולם יותר כסף ממה שהפרויקט הכניס באותו הרגע. כדי להקים את האתר למדנו תכנות והקמנו אותו בעצמנו. כדי לשווק אותו חקרנו ופיתחנו שיטות שיווק שאינן עולות כסף. לא עזבנו את מקום עבודתנו בבת אחת אלא באופן הדרגתי, בד בבד עם גדילת ההכנסה מהפרויקט. בנוסף, בחרנו את מקום העבודה שלנו בצורה כזו שיאפשר לנו לעבוד במקביל על פיתוח הפרויקט. (למשל אני עבדתי כמאבטח מפעל בלילות, ובמהלך הלילה ישבתי עם הלפטופ שלי בבוטק'ה ופיתחתי את האתר).
שיטה זו איפשרה לפרויקט לצמוח בהדרגתיות וביציבות, בהתאם לנסיון וליכולות שלנו בכל שלב.

  1. התיווך

בעולם העסקי העקרון המנחה הוא לאתר צורך ולענות עליו. בשונה מכך, בעולם העשיה החברתית, ובפרט עבור מיזמים הרוצים לעשות שינוי מהותי בעולם, לא מספיק לענות על צורך, יש גם צורך בשינוי התנהגותי.
למשל, במקרה של פרויקט אגורה, היה ברור שיש אנשים שיש להם צורך לקבל חפצים חינם, אך אף אחד לא האמין שיהיו אנשים שיהיו מוכנים לתת משהו בחינם.
אנחנו, שהכרנו בתוכנו גם את הצורך לתת, ידענו שהוא קיים גם באחרים, אך היה צריך ליצור שינוי תפישתי והתנהגותי שיאפשר לצורך הנתינה זה להתגבר על כל מיני התנגדויות פנימיות שיש לאנשים.

לשם כך, כשהפצנו את הפרויקט השתמשנו בעקרון טבע שנקרא "תיווך". כמו שמכשיר חשמלי זקוק לטרנספורמטור כדי לקבל חשמל מהרשת הביתית מבלי להישרף, כך גם אנשים יכולים לקבל רק רעיונות המתווכים לתפישה הנוכחית שלהם. בהתאם לעקרון זה, לא הפצנו את הפרויקט מיד לכל העולם, אחרת אנשים שאינם בשלים לקבל את הרעיון היו פוסלים אותו, ולא היו נותנים הזדמנות שניה. בהתחלה מילאנו את הפרויקט בכמות התחלתית של חפצים שאנחנו ומכרים שלנו הצענו למסירה. בשלב השני הפצנו אותו רק לאנשים שהרעיון מדבר אליהם באופן טבעי (למשל פעילים חברתיים ופעילי איכות הסביבה), ורק כשהיו מספיק אנשים הפעילים באתר התחלנו להפיץ אותו לכלל הציבור.

רק אחוז קטן מהאוכלוסיה הם אנשים המחפשים חידושים. שאר האוכלוסיה מחקה את המחדשים. כשרוצים לעשות שינוי התנהגותי יש לפנות לפלח המחדשים כדי שאלו יתווכו את החידוש לשאר האוכלוסיה.

  1. התמדה

"ההבדל בין זרע קטן לעץ מרשים הוא ההתמדה" (פתגם עממי שהמצאתי זה עתה).

אם אתם חושבים שמספיק להקים מיזם ואח"כ הוא "יתפוס" וימשיך לצמוח בעצמו, אז כדאי לכם לוותר מראש על הקמת המיזם. העבודה האמתית מתחילה רק לאחר שהמיזם קם. הקמת המיזם משולה לנביטתו של זרע. יש להגן על הנבט ולהזין אותו בהתמדה רבה במשך זמן רב עד שיהפוך לעץ.
בתהליך הצמיחה של המיזם מופיעים מכשולים רבים, וללא ההתמדה הדרושה הוא יפול באחד המכשולים.
למשל, באגורה הגדרנו את מדד הצמיחה של הפרויקט ככמות האנשים המשתמשים בו מידי יום. בחצי השנה הראשונה הפרויקט צמח יפה ומידי יום חזרו לבקר בו יותר ויותר משתמשים. בשלב מסוים הצמיחה נעצרה. אפילו כשאנשים חדשים המשיכו להרשם לפרויקט, כמות האנשים שהשתמשו בו מידי יום נשארה קבועה סביב ה-2,000 איש ליום. בין אם היו רשומים לפרויקט 8,000 איש או 20,000 איש, רק 2,000 אנשים בממוצע גלשו מידי יום לאתר. הפרויקט היה תקוע. במשך שנתיים תמימות עמלנו פיתחנו וניסינו כל מיני דרכים לשווק את הפרויקט, וללא הצלחה. זו היתה תקופה מאוד מתסכלת. לבסוף מצאנו פתרון שהביא לפריצת הדרך. אלמלא ההתמדה היינו עשויים להתייאש רגע לפני פריצת הדרך.

ההתמדה היא הגורם המשמעותי ביותר להצלחת כל פרויקט.

  1. הקדשה

מה הוא הסוד של ההתמדה? מה מאפשר להתמיד למרות כל הקשיים?
הסוד שאפשר לנו את ההתמדה הוא ההקדשה.
באופן אישי אני יכול לומר שכבר בשלב מאוד התחלתי קיבלתי החלטה פנימית להקדיש את כל חיי להגשמת הפרויקט. הקדשה זו יצרה בתוכי כח עצום. משמעותו של כח זה היא, שלא משנה אילו מכשולים ניצבים בפני, והאם הפרויקט מצליח או לא, כל עוד אני חי אמשיך לקדם אותו עד שיצליח.

  1. אין תחרות


גורם נוסף שעשוי לפגוע בהתמדה שלנו בפרויקט היא להרגיש שאנו מאויימים על ידי תחרות.
חשוב לשים לב מה הוא המניע שלנו להקים את המיזם החברתי. האם המניע הוא רצון שהעולם ישתנה או רצון "להיות" אלו שמשנים את העולם. בעוד המניע הראשון הוא ערך, המניע השני הוא צורך. אם אתם פועלים מהערכים שלכם תחוו שלווה ושמחה לאורך כל הדרך ותשרתו את העולם. אם אתם פועלים מהצרכים שלכם, תחוו פחדים ולחץ, ובמקום לקדם את הפרויקט אתם עלולים להזיק לו.

במהלך הדרך פרויקט אגורה לא התקדם במהירות שרצינו שיתקדם, ובשלבים מסוימים היה ממש תקוע. בו זמנית שמענו על כל מיני פרויקטים דומים שהוקמו. באופן טבעי יכולנו להיכנס לחרדה מחשש שהאחרים יעקפו אותנו. עם זאת, היות שהמטרה שלנו הינה לשרת את העולם, לא ראינו בפרויקטים הדומים מתחרים, אלא שותפים נוספים הפועלים למען אותה המטרה.
ההחלטה הפנימית שלנו היתה: אם מישהו יקים מיזם יותר מוצלח משלנו זה יהיה מבורך. במקרה זה אנחנו נעבור לתחום אחר שדורש שיפור, ונמשיך להקדיש את חיינו למען העולם דרך מיזם אחר שנקים. אך גם אם יש אחרים שהקימו מיזמים דומים, כל עוד אין מישהו שיכול להגשים את החזון שלנו לעולם באותו היקף ואיכות אליה אנו שואפים, זוהי האחריות שלנו להגשימו, ולכן אנו נמשיך בדרכנו.
גישה זו יצרה בתוכנו שלווה רבה לאורך כל הדרך, ואפשרה לנו להתמיד למרות הקשיים והקמתם של פרויקטים דומים.

לדעתי אין מקום לתחרות בעולם העשיה החברתי. המתחרים הם שותפים לחזון, ולכן התחרות היחידה היא תחרות משותפת לעבר הגשמת החזון ולא תחרות של אחד נגד השני.

  1. אימון

עוד אלמנט שנראה שאינו שייך ישירות להצלחתו של מיזם חברתי, אך שבמקרה שלנו היה גורם מכריע הינו ה"אימון". ההצלחה והנפילה של מיזם תלויה בסופו של דבר ביכולותיהם ותכונותיהם של היזמים. מסיבה זו על היזמים לטפח ולהרחיב באופן עקבי את עולמם הפנימי. עליהם להרחיב את הגבולות שלהם, להתגבר על פחדים, לחזק את הערכים, ולפתח את כל התכונות הנדרשות על מנת להביא את המיזם להצלחה.
כמובן שניתן להתפתח באופן עצמאי, אך הנסיון מראה שלבד לא ניתן להגיע באמת רחוק. יש צורך במאמן. אדם המבטא בחייו את היכולות שאנו רוצים עבור עצמנו ושמוכן לאמן אותנו על מנת להשיג אותם (זה יכול להיות מנטור, מדריך, מורה רוחני  וכיוצא בזה. הכינוי פחות משנה).

לנו, המייסדים של פרויקט אגורה, ישנה מסגרת אימון קבועה שמאפשרת לנו לפתח את היכולות שלנו, ולהשיג יותר מהר את המטרות שלנו. למעשה הפרויקט עצמו התחיל כאשר השתתפתי בסמינר בחו"ל שנקרא "צור את יעודך" שנטע בי את המוטיבציה לחפש את היעוד שלי ונתן לי כלים פרקטיים כדי לממש אותו.

הדרך המהירה להשיג את היעדים בעולם החיצוני, היא להרחיב באופן עקבי את העולם הפנימי. גם בעולם הפנימי, כמו בכל תחום לימודי אחר, הלמידה מתבצעת הכי מהר אם לומדים ממי שכבר יודע.


לסיום, מספר טיפים לפרויקטים חברתיים באינטרנט:

  1. השיווק היעיל ביותר הינו השיווק במדיה בה נמצא המיזם.
את פרויקט אגורה שיווקנו בכל הדרכים: באינטרנט, בתוכניות טלויזיה, רדיו, פלאיירים ועוד. גם פה, כמו בכל מקום אחר, השיווק הכי אפקטיבי הוא מפה לאוזן (בימינו זה נעשה גם דרך המייל והרשתות החברתיות).
אך מעבר לכך מצאנו שהשיווק באינטרנט היה המועיל ביותר, מהסיבה הפשוטה שקהל היעד כבר נמצא באינטרנט. שיווק בטלויזיה, ברדיו, בכנסים וכיוצא בזה היה פחות אפקטיבי כי קהל היעד לא היה באינטרנט באותו הרגע ולאחר מכן כבר שכח. אולי היום, בעידן הטלפונים החכמים, העקרון הזה משתנה, כיוון שהאינטרנט זמין לנו בכל מקום בו אנו נמצאים.

  1. פיתוח עצמאי או "להיות בעצמנו מתכנתים"
על מנת שפרויקט יצליח עליו להשתפר כל הזמן. היופי באינטרנט הוא שניתן כל הזמן לשפר את האתר. בפרויקט אגורה יצרנו קישור מאוד בולט לדף צור קשר על מנת שיהיה לאנשים קל לפנות אלינו. אנו כל הזמן משפרים את הפרויקט בהתאם למשובים שאנו מקבלים מאנשים, וזה מה שהופך אותו ליותר ויותר מוצלח.
לולא ידענו לתכנת לא היינו יכולים לעשות זאת. אם היינו צריכים להיות תלויים כל הזמן בבית תוכנה חיצוני כדי לערוך שיפורים, זה היה עולה לנו הון תועפות. לכן, במידה ואתם שוקלים להקים מיזם באינטרנט ואינכם יודעים לבנות אתרים, אני ממליץ על אחד מהשניים. או שתלמדו לבנות אתרים בעצמכם (כפי שעשינו אנחנו), או שתמצאו מתכנת שירצה להיכנס כשותף למיזם, על מנת שיראה עצמו כחלק בלתי נפרד מהעשיה, ויוכל להקדיש את כולו לפרויקט בדיוק כמוכם.


אנו שולחים ברכת הצלחה מקרב לב לכולכם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לענות לשאלות ענייניות לגבי הדברים שכתבתי, וכן מאוד אשמח לקבל נקודות מבט בונות והערות עליהם, על מנת שאוכל להרחיב את נקודות המבט שלי.