הודעת פתיחה


ברוכים הבאים לבלוג שלי,

מטרתו של בלוג זה היא לשתף אתכם בתובנות שרכשתי במהלך החיים בתחומים שונים. תובנות בנושא החיים שיפורם ושיפורו של העולם.
רוב המאמרים כתובים במבנה של תהליך לוגי. כלומר תהליך בו כל שלב מוביל לשלב הבא, ובצורה זו הוא מוביל את הקורא להבין את אותה התובנה שגיליתי.
אציין מראש שרכישת התובנות המוכלות במאמרים דורשת קריאה סבלנית וחשיבה רבה.
חלק מהמאמרים יופיעו בספר שאני מתכוון לכתוב בעתיד, לכן אשמח לקבל מכם שאלות והערות בונות שיסייעו לי לשפר את המאמרים, להפוך אותם לקריאים ומובנים יותר וכמובן, אם לדעתכם טעיתי במשהו, אשמח לשמוע.

אני מאחל לכם קריאה מהנה, מעניינת ומרחיבת אופקים...

יום חמישי, 5 ביולי 2012

מוסר (יש כזה דבר?) - תובנות על האשליה בה אנו חיים - חלק ב




אנו מרבים להשתמש במילה מוסר. אדם זה הוא מוסרי, ארגון זה הוא אינו מוסרי וכן הלאה.
אבל מה הוא בעצם מוסר? מי קובע מה מוסרי?
האם קיים איזשהו קוד אוניברסלי להתנהגות נכונה, או שזוהי המצאה שלנו, בני האדם?

החיפוש אחר האמת יוצא מנקודת הנחה שקיימת אמת אחת. שיש נכון ולא נכון.
למשל 2 = 1 + 1 זה נכון, 5 = 1 + 1 זה לא נכון.
באופן דומה המוסר מניח שיש דרך אחת או מספר דרכים, להתנהג לחשוב ולהרגיש, שהן "נכונות", וששאר הדרכים אינן נכונות.
אבל, על פי מה נקבע שצורת התנהגות מסוימת היא "נכונה" או "לא נכונה"?

בואו נבחן כמה דוגמאות:
בתרבות בה אני חי אין זה מוסרי שאישה נשואה תשכב עם גבר שאינו בעלה.
אצל שבטים אסקימואים מסוימים קיים מנהג שכאשר מגיע אורח חשוב, הבעל מאפשר לאורח לשכב עם אשתו אם היא רוצה בכך. למעשה, לא לפעול על פי מנהג זה עשוי להיחשב ללא מוסרי.

דוגמא נוספת: 
בתרבות בה אני חי, ערך החיים נחשב לערך הגבוה ביותר ולכן רצח איננו מוסרי. לעומת זאת יש תרבויות מסוימות בהן כבוד המשפחה חשוב יותר מערך החיים. אם מישהו פגע בכבוד המשפחה, למשל אם הוא או היא התחתנה עם מישהו מדת אחרת, על פי הקוד המוסרי בתרבות זו, מי שפגע בכבוד המשפחה דינו מוות. 

ייתכן ותחשבו ששתי הדוגמאות שנתתי קודם מייצגות תרבויות ברבריות עם מוסר מעוות, אבל על פי מה אתם קובעים שהמוסר שלכם הוא נכון והמוסר שלהם אינו נכון? מה לדעתכם הם חושבים על המוסר שלכם?

אפילו בתרבות המערבית של ימינו, העקרונות הקובעים מה מוסרי ומה אינו מוסרי משתנים כל הזמן. הנה מספר דוגמאות לנושאים שיש עליהם מחלקות רבה ביחס למידת המוסריות שלהם, בחברה של ימינו:
האם לשכב עם אדם מאותו המין זה מוסרי? האם לבצע הפלה זה מוסרי? האם ללכת ערום ברחוב זה מוסרי?
נסו לשאול כל מיני אנשים ברחוב את השאלות הללו, ותראו שאין תשובה יחידה.

אני מקווה שבנקודה זו כבר יכולתם להיווכח בדבר פשוט:

לא קיימות אמות מידה מוחלטות שעל פיהם ניתן לקבוע מה מוסרי ומה איננו מוסרי. לכל אדם יש תפישת מוסר אחרת.

וזה לא צריך להפתיע אתכם. מהו הדבר שהופך פעולה, כמו הרג או גניבה, למוסרית או לא מוסרית?
בטבע הרג וגניבה מאוד נפוצים. חיות הורגות אחת את השנייה כדי לאכול או כדי להשיג שליטה בטריטוריה, או גונבות אחת לשנייה את המזון או הביצים. האם אתם חושבים שהארנבת חושבת שהשועל שרוצה לטרוף אותה איננו מוסרי? או כשנחש אוכל ביצים של ציפור, האם היא חושבת שהוא לא מוסרי? 
ממש לא! הארנבת פשוט תברח, והציפור תנסה להבריח את הנחש, אבל לא נכנס לכאן שום שיפוט של מוסרי או לא מוסרי.
האם אתם חושבים שזה לא מוסרי שבעלי חיים מסתובבים ערומים? ואם לא, למה זה צריך להיות שונה לגבי האדם?
למעשים עצמם אין היבט מוסרי או לא מוסרי. המוסר הוא תוספת שנוצרה באופן מלאכותי על ידי המחשבה האנושית.

מוסר מוחלט איננו קיים – המוסר הוא המצאה מלאכותית של המחשבה האנושית – כל אדם שופט את המוסריות של מעשים אחרת מרעהו.

בקרב האנשים שמבינים שהמוסר הוא תוצר של המחשבה האנושית ושל החברה האנושית קיימת מחשבה נפוצה שהמוסר הומצא מסיבה טובה, וזאת על מנת שהחיים יהיו טובים יותר. הרי, אם אין מוסר וכל המעשים לגיטימיים באותה מידה, זה יביא לאנרכיה, לכאוס. הלא כך?
אך האם ההמצאה של המוסר אכן הפכה את החיים לטובים יותר? האם היא צמצמה את הסבל בקרב בני האדם? לא בהכרח.
אם נסתכל על חלק מהמעשים האכזריים ביותר בהיסטוריה, נראה שהם הונעו על ידי תפישה מוסרית.
מיליוני אנשים נרצחו בגלל שהדרך שלהם לחיות, או האמונה שלהם, נחשבה ללא מוסרית על ידי אנשים אחרים.
אם זה מלחמות דת כנגד מי שנחשבו כופרים ומחללי הקודש, שריפת מכשיפות, רדיפה קהילת הלהט"ב וכו'. כולם בוצעו מתוך תפישה מוסרית, שלפיה מותר ואף ראוי לפגוע באנשים שנחשבו בלתי מוסריים.
לדעתי, הנזק העיקרי שיוצרת תפישת המוסר, אינו טמון בכך שלכל אדם או חברה מוסר שונה, אלא בכך שהיא גורמת להם לשפוט אנשים שאינם נוהגים כמוהם כלא מוסריים.

למעשה, המוסר היא תופעה מלאכותית המעוותת תופעה מאוד טבעית שנקראת "לפעול על פי הערכים שלך".

בואו נבין מהי פעולה ערכית, ובמה היא שונה מתפישה מוסרית:
קודם כל, מה הם ערכים?
ערכים, כמו הצרכים, הם דחפים טבעיים שקיימים בכל אחד מאיתנו.
למעשה כל הדחפים האנושיים מתחלקים לשני סוגים: ערכים, וצרכים.
דוגמאות לצרכים הם: ביטחון, הישרדות, להיות נאהב, להיות מוערך וכדומה.
דוגמאות לערכים הם: אמפתיה, חמלה, חביבות, רצון לעזור, חיפוש האמת, שאיפה להתפתח וכדומה.

כשאנו מדברים על ערכים ביום יום, איננו מדברים על הערך עצמו, אלא על ההתבטאות שלו, ולכן נראה שערכים הם דבר סובייקטיבי.
כבוד להורים, אהבת הארץ או אהבת כדור הארץ הם לכאורה ערכים שונים, אך הם למעשה התבטאויות שונות של אותו הערך, אותו ניתן להגדיר כ-"הערכה של מה שתומך בנו".
הסבר מלא יותר אודות הערכים ואודות ההבדל המהותי ביניהם לבין הצרכים דורש מאמר נפרד.

מה שחשוב לי כרגע הוא להמחיש את ההבדל בין גישה ערכית לבין גישה מוסרית.
ניקח שאני אנשים. אחד הוא אדם שערך העזרה לזולת חשוב לו, והשני הוא אדם החושב שהעזרה לזולת היא דבר מוסרי.
האדם הראשון מבין שערך העזרה לזולת הוא משהו שחשוב לו באופן אישי, בעוד האדם השני חושב שעזרה לזולת זה משהו שצריך להיות חשוב לכל האנשים.
נניח ששני האנשים רואים איש זקן, עם סלי קניות כבדים, המתקשה לחצות את הכביש. אף אחד בסביבה לא עוצר לעזור להם.
בעוד גם האדם הערכי וגם האדם המוסרי יעצרו לעזור לזקן, האדם המוסרי יעשה פעולה נוספת: הוא יכעס על כל שאר האנשים שלא סייעו לזקן וישפוט אותם על התנהגות לא מוסרית.
האדם הערכי לעומתו לא ישפוט את האחרים, כיוון שהוא מבין שעזרה לזולת זה משהו שחשוב אישית לו, אך אין שום חוק קוסמי שמחייב שכל האנשים יהיו כמוהו.
כמו כן גם האדם המוסרי וגם האדם הערכי עשויים לנסות לגרום לאנשים סביב להיות יותר אכפתיים.
האדם המוסרי יעשה זאת מתוך הכעס והשיפוט שלו על חוסר האכפתיות שלהם לאחר, והאדם הערכי יעשה זאת מתוך הערכים והרצון שלו שהחברה תהיה יותר אכפתית.

חשוב לי לציין שהדוגמא הזו היא דוגמא אידיאלית, כזו שנדיר למצוא במציאות, כי לעיתים קרובות פעולתו של אדם שמונעת ממוסר, תהיה מונעת בו זמנית גם מערכים. מטרת הדוגמא היא לאפשר לנו להבין את ההבדל בין השניים על ידי תיאור מצב אידיאלי בו המניעים נפרדים.

בואו ניקח עוד דוגמא. נניח שאותו זקן מותקף על ידי אדם שמנסה לשדוד אותו.
שני ידידינו, גם הערכי וגם המוסרי, יחושו לעזרתו של הזקן, ובמידת הצורך אף יפעילו כוח פיסי על השודד, אך באופן פנימי הגישה שלהם תהיה שונה לגמרי.
האדם המוסרי יראה בשודד "פרא אדם", "חוטא" או בפשטות "אדם לא מוסרי", אשר ראוי לכל גינוי או עונש אפשרי. 
האדם הערכי, לעומת זאת, עשוי להיות עצוב לראות שאדם בוחר להיות שודד, ויחשוב לעצמו האם יש דרך לעזור לו לבחור אחרת? הרי, בסופו של דבר, עזרה לזולת היא הערך המרכזי עבורו, וגם השודד הוא הזולת.
נסו להבין שההבדל בין שני האנשים נעוץ בגישה הפנימית ולא בפעולה החיצונית. יתכן מאוד ששניהם יסכימו שיש לשלוח את השודד לבית סוהר – אך האדם המוסרי יגיע למסקנה זו כי מבחינתו פעולה לא מוסרית היא בזויה ולכן ראויה לעונש, והאדם הערכי בפשטות ירצה שהשודד יכנס לבית סוהר כדי להגן על אנשים אחרים מפניו, או שאולי מאסר ירתיע אותו מלהמשיך ולשדוד אנשים בעתיד. אך הוא מסתכל על הדברים רק מבחינה מעשית. אין גינוי או שנאה כלפי השודד.

אמרתי קודם שאחת הבעיות הגדולות ביותר בהמצאת המוסר היא שהוא גורם לאנשים לשפוט אנשים אחרים כלא מוסריים.
תופעה זו קורית מסיבה מאוד פשוטה. בעוד שכשאנו מדברים על ערכים, אנו מבינים שמדובר בהעדפה אישית, כשאנו מדברים על מוסר, אנו מניחים שקיים משהו אבסולוטי – שנכון ותקף לגבי כל האנשים. זוהי כמובן אשליה. אין מוסר נכון ולא נכון, ראינו זאת קודם. חוקי המוסר לא נכתבו על ידי הקוסמוס, אלא על ידי האדם.
ברגע שאנחנו יוצרים באופן מלאכותי תפישה שמתיימרת להיות הדרך היחידה הנכונה עבור כל בני האדם, באופן טבעי, אנחנו נראה כל מי שלא פועל על פי תפישה זו כטועה.
וברגע שאנו עושים זאת, אנו יוצרים את התנאים המביאים לשיפוט ולאלימות. 

יתכן שרבים מכם חוששים שאני מעודד כאן תפישה לא מוסרית. למעשה הדבר היחידי שאני מעודד כאן זה את האמת. האמת איננה לא מוסרית. היא א-מוסרית. היא לא כוללת מוסר.
אני מאמין שהעולם יהפוך למקום טוב יותר ככל שנפתח את הערכים שלנו באופן אישי, נסייע לאחרים לפתח את הערכים שלהם, ונשתחרר מהאשליה שקיים מוסר יחיד שכולם צריכים לנהוג לפיו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לענות לשאלות ענייניות לגבי הדברים שכתבתי, וכן מאוד אשמח לקבל נקודות מבט בונות והערות עליהם, על מנת שאוכל להרחיב את נקודות המבט שלי.